Gadi Lahav’s Post

הגיע הזמן להניח את הכפפות. הטקטיות. לפני תקופה כבר, החלטתי להתנדב עוד שנה למילואים. התעסוקה הזו הסתיימה בשעה טובה, והמסקנה החד משמעית שהוסקה בוועדה שכללה אותי, את הגוף שלי ומה שנשאר לי מהמצפון, זה שדי. הדעה של הילדים שלי היא שמזמן המסקנה הזאת הייתה צריכה להיות מוגמרת. לא מתכוון להכנס פה לדיונים על למה, אבל אם חשוב לכם לשמוע, תזמינו אותי לקפה. אם אתנדב ביחידה אחרת, לא קרבית, זה דיון נפרד. חשוב לי להגיד שזה *לא* קשור כהוא זה לתהליכים המדיניים שמתרחשים כרגע. היה כיף, היה רע והיה נפלא. אבל נראה לי שמספיק. "חגגתי" כבר שני ימי הולדת במקומות שהם והיגיינה לא שמעו אחד על השני. האחרון היה גיל 41. אני יודע שיש אנשים שמתנדבים יותר שנים, ואני מקווה שגם ימשיכו. רוצים לשנות את דעתי? אולי זה אפשרי, אבל במצב הנוכחי כנראה שלא. אז אני מניח את הכפפות (הטקטיות), אבל בקרוב מתכוון לחזור להתאגרף (תאילנדית). הגב שלי כבר לא מחזיק אימוני MMA.